במשך שנים שבוע המדע היה האירוע שסוגר את השנה. סוף מאי, תחילת יוני, ימי למידה בחוץ, קצת תחושת קיץ.
השנה זה משתנה.
לפי חוזר הפיקוח על מדע וטכנולוגיה לתשפ"ז, חודש STEM במערכת החינוך יתקיים בינואר 2027, בנושא ביומימיקרי ו/או שינוי אקלים. בתשפ"ו המסורת החדשה הזו נפתחה בפברואר. בתשפ"ז היא מקדימה לינואר.
במילים פשוטות: מה שתכננתם ליוני צריך להיות מוכן בעוד פחות משלושה חודשים. בואו נעשה סדר.
ינואר 2027 הוא החודש העמוס בשנה
תסתכלו על הלוח של ינואר ביחד:
- חודש STEM לאורך כל החודש, עם תחרויות ארציות של חדרי בריחה וצילום מדעי ב-26 בינואר.
- ט"ו בשבט בשבת 23 בינואר, מצוין בבתי הספר ביום חמישי או שישי שלפני.
- שבוע החלל הישראלי צפוי ב-24 עד 28 בינואר (התאריך הסופי טרם פורסם).
שלושה עוגנים מדעיים בתוך חודש אחד. אפשר להתייחס לזה כעומס. אפשר גם לראות בזה הזדמנות: חודש שלם שבו כל בית הספר מדבר מדע, ושבוע שיא אחד שקושר את הכול.
מה זה ביומימיקרי, במשפט אחד
תחום שלומד מהפתרונות של הטבע כדי לפתור בעיות של בני אדם. מהדרך שבה ציפור בונה קן ועד כנף של מטוס.
וזה נושא שילדים מתחברים אליו מהר, כי הוא מתחיל ממשהו שהם כבר מכירים. כשהרצנו שבוע ביומימיקרי בבית חינוך ארזים במעלות תרשיחא, אחד התלמידים הסביר יומיים אחרי: "האחים רייט המציאו את המטוס הראשון בעולם מהביומימיקרי של הציפורים." את הסיפור המלא תמצאו בשבוע הביומימיקרי של ארזים.
ביומימיקרי או אקלים? איך בוחרים
החוזר מאפשר את שני הנושאים. ההמלצה שלנו: בחרו אחד, ותנו לו שבוע שלם.
ביומימיקרי מתאים לבית ספר שרוצה שבוע של פליאה. חקר, בנייה, "איך הטבע פתר את זה". קל לחבר אותו למדעים, לטכנולוגיה ולאמנות.
שינוי אקלים מתאים לבית ספר שרוצה שבוע של פעולה. מדידות, החלטות, פרויקט קהילתי. הוא גם מתחבר ישירות לט"ו בשבט שנופל באותו חודש, ולמסע הסביבתי של האביב (יום המים, יום כדור הארץ).
מה שלא עובד: שני הנושאים בשבוע אחד. זה נגמר בשני חצאי שבועות.
שבוע STEM לפי שכבות (גרסת ביומימיקרי)
כיתות א' עד ב': מה החיה לימדה אותנו. כל יום חיה אחת ופתרון אחד: הקיפוד והקוצים, הדולפין והסונאר, הלוטוס והמים שמחליקים ממנו. תצפית, ציור, משפט אחד.
כיתות ג' עד ד': מעבדת הטבע. תחנות: למה הסקוטש נדבק (הקרסים של צמחים), למה הקרטון המחורר מחזיק (חלות הדבש), איך העלה "שותה" (נימיות). כל תחנה פתורה שווה נקודות לכיתה.
כיתות ה' עד ו': ממציאים. כל קבוצה מקבלת בעיה אנושית (איך לקרר בניין בלי מזגן, איך לנקות מים, איך לנחות בעדינות) ומחפשת בטבע את הפתרון. התוצר: סקיצה ושלוש דקות של הצגה מול הכיתות הצעירות.
לכל בית הספר: אתגר יומי על מסך. חידון קצר על הביומימיקרי של אותו יום, פתוח לכל הכיתות, עם ניקוד שמצטבר על מפת שלבים.
לוח זמנים לאחור: סופרים מינואר
- עד סוף אוקטובר: החלטה. איזה שבוע בינואר (השבועות הראשונים פנויים יותר, כי סוף החודש תפוס בגלל שבוע החלל), איזה נושא, ומי מחזיק את השבוע.
- נובמבר: בניית התוכן. אם משתמשים בערכה מוכנה, זה שבוע עבודה. אם בונים מאפס, זה חודש.
- תחילת דצמבר: הצוות מתנסה. שעה אחת של הדרכה לפני חנוכה.
- אחרי חנוכה: פתיחת הסיפור. השבוע מוכרז, המפה על הקיר.
- השבוע עצמו: פעילות אחת ביום, אירוע סיום ביום חמישי.
- 26 בינואר: אם נרשמתם לתחרות הארצית של חדרי הבריחה, זה היום. השבוע שלכם צריך להסתיים לפניו.
שלושה דברים לבדוק כבר השבוע
- באיזה שבוע בינואר אתם רוצים את השיא? החלטה אחת שפותחת את כל השאר.
- ביומימיקרי, אקלים, או (בטעות) שניהם? בחרו אחד שמתחבר לזהות של בית הספר.
- מי הבעלים? רכזת המדעים כבר עמוסה בתחרויות הארציות. כדאי שמישהו אחר יחזיק את שבוע השיא.
בדיוק בשביל חודש כזה בנינו את NickChallenge: שבוע ביומימיקרי מוכן, עם מפת שלבים, נושא חדש שנפתח כל יום, נקודות לכיתה ואירוע סיום. אותו מבנה שעבד בארזים, מותאם לבית הספר שלכם ולשבוע שתבחרו.
ינואר נשמע רחוק. הוא בעוד עשרה שבועות. איזה שבוע בחודש STEM יהיה של בית הספר שלכם?
