ב-21 במאי 1947 נחגג בירושלים יום האם הראשון.
כך מספר המרחב הפדגוגי. עם השנים נקבע התאריך לל' בשבט, יום פטירתה של הנרייטה סאלד, מייסדת הדסה, שהייתה דמות אם לרבים מהילדים שעלו לארץ בלי הורים. ובשנות השמונים הוחלט לשנות את השם ל"יום המשפחה", כדי להדגיש את הקשר בין כל בני המשפחה.
כלומר, היום הזה נולד מסיפור. על אישה שלא הייתה אימא, והייתה אימא לאלפים.
ובמרבית בתי הספר והגנים הוא נראה כך: הילדים מכינים מתנה מנייר, שרים שיר, ההורים באים לחצי שעה. בואו נחזיר אותו לסיפור.
מתי יום המשפחה תשפ"ז
ל' בשבט תשפ"ז חל ביום ראשון, 7 בפברואר 2027. יום לימודים מלא, בתחילת שבוע.
ושימו לב מה בא אחריו: באותו שבוע, לפי הדפוס של השנים הקודמות, חל שבוע גלישה בטוחה ברשת, וביום חמישי יום הנשים והנערות במדע. למי שרוצה לחבר את יום המשפחה לשבוע שלם, כתבנו על זה בשבוע STEM בפברואר. כאן נתמקד ביום עצמו, ובעיקר בגיל הרך וביסודי הצעיר.
למה מתנה מנייר לא מספיקה
מתנה היא דבר שהילד נותן. היא נחמדה, היא נשמרת במגירה.
סיפור הוא דבר שהילד מגלה. כשילדה בכיתה ב' מגלה שסבא שלה הגיע לארץ בגיל שמונה בלי לדעת מילה בעברית, משהו משתנה ביחס שלה לסבא ולעצמה. את המתנה שוכחים. את הסיפור מספרים הלאה.
וזו גם הזדמנות חינוכית. סיפור משפחתי הוא הכלי הטבעי ביותר לפיתוח שפה ורגש בגיל הרך. ילד שמספר על המשפחה שלו מתרגל רצף, זמן, דמויות, תחושות. על זה כתבנו באיך גורמים לילדים לרצות לכתוב.
יום המשפחה לפי גיל
גן וכיתה א': "הסיפור של השם שלי". כל ילד מביא מהבית תשובה לשאלה אחת: למה קוראים לי ככה? מי בחר את השם? על שם מי? הגננת או המחנכת רושמת את התשובות, והילדים מאיירים. ביום המשפחה כל ילד מספר את הסיפור שלו להורה של ילד אחר.
כיתות ב' עד ג': "סבתא, ספרי לי". שבוע לפני, הילדים מקבלים שלוש שאלות לראיון עם סבא או סבתא (או כל מבוגר במשפחה): איפה גדלת, מה שיחקת בילדות, מה הדבר הכי מצחיק שקרה לך בבית הספר. התשובות הופכות לספר כיתתי מאויר. ביום המשפחה המרואיינים מוזמנים לשמוע את עצמם.
כיתות ד' עד ו': "עץ המשפחה שלא ידעתי". הילדים חוקרים פרט אחד שהם לא ידעו על המשפחה שלהם: עיר מוצא, מקצוע של סבא רבא, מסע עלייה. התוצר: עמוד אחד שמוצג בתערוכה כיתתית. בגיל הזה הגילוי חשוב מהמתנה.
לכל בית הספר: ספר הסיפורים של בית הספר. כל כיתה תורמת סיפור משפחתי אחד, והאוסף נשאר בספרייה. אחרי שלוש שנים יש לבית הספר ארכיון משפחות משלו.
מה ההורים עושים (וזה לא "לבוא לחצי שעה")
ההורים הם חלק מהפעילות, לא הקהל שלה. שלוש אפשרויות:
- מספרים. כל הורה שמגיע מספר סיפור של שתי דקות מהילדות שלו, לקבוצה של חמישה ילדים.
- כותבים יחד. הורה וילד כותבים ומאיירים עמוד אחד של סיפור משותף. העמוד נשאר בכיתה.
- מקליטים. הורים שלא יכולים להגיע שולחים הקלטה קולית של דקה. הילדים מאזינים בכיתה. כך אף ילד לא נשאר בלי סיפור.
הנקודה האחרונה חשובה. יום המשפחה הוא היום הכי רגיש בשנה לילדים שהמשפחה שלהם לא נראית כמו בספר. סיפור, בניגוד למתנה "לאימא ולאבא", מתאים לכל משפחה.
לוח זמנים לאחור מ-7 בפברואר
- תחילת ינואר: החלטה על הפורמט (סיפור, לא מתנה), ומי אחראי על היום.
- אמצע ינואר: הודעה להורים עם השאלות לראיון. שבועיים מספיקים.
- שבוע לפני: הילדים מביאים את התשובות, מתחילים לאייר ולכתוב.
- 7 בפברואר: היום עצמו. הורים מספרים, ילדים מספרים, הספר הכיתתי מוצג.
מה עושים כבר השבוע
- מחליטים: סיפור במקום מתנה. ואם חייבים מתנה, שתהיה הסיפור המאויר.
- כותבים את שלוש שאלות הראיון. פשוטות, שכל סבתא יכולה לענות עליהן בטלפון.
- מתכננים מה קורה לילד שאף אחד לא מגיע אליו. יש תשובה? אם לא, זה הדבר הראשון לפתור.
- מחליטים אם מחברים את היום לשבוע STEM שאחריו.
בדיוק בשביל ימים כאלה בנינו את StoryGarden: הילדים יוצרים ספר משלהם, עם הדמויות והסיפור שלהם, ומקבלים אותו מודפס. ספר שילד כתב על המשפחה שלו הוא מתנה שלא נשכחת במגירה.
הנרייטה סאלד לא הייתה אימא לאף ילד, והייתה אימא לאלפים. איזה סיפור משפחתי יתגלה השנה בבית הספר שלכם?
